החלטה בתיק בש"א 2452/08

1.         חברת חפציבה חופים בע"מ יזמה בניית 18 בנייני מגורים ובהם 1100 יחידות דיור בגבעת אולגה, חדרה. בחודש אוגוסט 2007 קרסה קבוצת חברות חפציבה, הכנ"ר מונה כנאמן זמני לחברות ועו"ד מולכו מונה כמנהל מיוחד מטעם הנאמן הזמני. במקביל, מונו כונסי נכסים לפרויקטים שונים שבנתה החברה.

בחודשים האחרונים קיים המנהל המיוחד משאים ומתנים מורכבים הנוגעים לבנקים ולפרויקטים רבים והושגו מספר הסדרים, בין השאר, הושגו שני הסדרים הנוגעים לחברת חפציבה חופים בע"מ, האחד, עם בנק מרכנתיל דיסקונט והשני, עם בנק מזרחי טפחות.

בית משפט זה נתן שתי החלטות המאשרות את ההסדרים הללו, החלטה אחת מיום 10.4.2008 ושנייה מיום 22.4.2008.

לפניי בקשת מחזיקי אגרות החוב של חפציבה חופים בע"מ, לעיכוב ביצוע ההחלטות עד למתן החלטה בבקשת רשות ערעור המוגשת על-ידי המבקשים.

2.         עמדת המבקשים:

הדרך המועדפת והראויה למימושו של הפרויקט, הינה מכירתו כמכלול ולא פיסות פיסות כפי שנקבע בהחלטות. מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, שכן אם לא יעוכב הביצוע תתייתר בקשת רשות הערעור, שהרי הוצאת ההחלטות אל הפועל תקטין מייד את מסת הנכסים של החברה, דבר המהווה פגיעה של ממש במבקשים כנושים. ההחלטות שהתקבלו משמעותן בפועל פירוק החברה ללא אפשרות חזרה. אין דחיפות במימוש מיידי ודחייה עד החלטה בערעור לא תסב נזק שאינו בר תיקון, מה עוד שהמבקשים אינם מתנגדים כי בינתיים יושלם הפרויקט ויימסרו הדירות לרוכשים. בנוסף, סיכויי הערעור להתקבל הם טובים ודי בסיכוי כלשהו כדי לבסס בקשה זו.

המנעות מעיכוב תוביל למימוש הנכסים ועל ידי כך לפירוק החברה, דבר שימנע אפשרות להגיע להסדר עם כלל נושי החברה ודי בכך על מנת לעכב את ביצוע ההחלטה. אין מניעה לעכב רק חלק מהוראות ההסדרים: פרויקט חופים מהווה חלק קטן בלבד ממכלול הפרויקטים שבהסדר, ההוראות הנוגעות לחופים אינן שלובות בהוראות לעניין הפרויקטים האחרים ועל כן הטענה כי עניינים שלובים זה בזה סתמית וחסרת ביסוס. הטענה כי רוכשי הדירות יפגעו מקוממת שהרי העכוב הרב בסיוע להם עד כה הינו תוצר התנהלות  הבנקים. הרוכשים עצמם יעבירו תשלומים שיכולים לשמש למימון המשך הפרויקטים האחרים ואין המימון תלוי אך ורק בכספי המימוש. הנזק שיגרם למבקשים אינו כספי בלבד, שכן אם ימנע הסדר נושים כללי יהווה הדבר פגיעה חמורה בזכויות יתר נושי החברה הלא מובטחים. כן נפגעת זכותם להגיע להסדר נושים על בסיס סעיף 350 לחוק החברות וסדר הקדימויות שבדין. כל זאת בשעה שכלל לא הוחלט על פירוק החברה. האפשרות של מכירה כמכלול הייתה אמורה להבדק על ידי המנהל המיוחד, בדיקה שלא נעשתה לעומק. מכירה כמכלול לא רק תגדיל דיבידנד למבקשים אלא תאפשר את עצם קבלתו.

3.         עמדת המנהל המיוחד:

אין מקום להיעתר לבקשה, שכן המבקשים הם נושים רגילים בלתי מובטחים, זאת בשונה ממעמד הבנקים שהם נושים מובטחים.

ההסדרים שהושגו מהווים מקשה אחת ולא ניתן לקיים חלק מהוראותיהם ולעכב חלק אחר. מה גם שהמכירה שעיכובה מתבקש נועדה לממן את השלמת הבניינים האחרים. טענת המבקשים הינה כספית גרידא והם יוכלו להיפרע מהבנקים במקרה שערעורם יתקבל. לעומת זאת, היענות לבקשה עלולה למוטט את ההסדרים תוך פגיעה בלתי הפיכה ברוכשי דירות, מה עוד שהמבקשים אינם מציעים ערובה לנזקים העלולים להיגרם לצדדים האחרים. מעשית, אין בסיס לטענה כי מכירת הפרויקט כמכלול תניב רווח גדול יותר ממכירתו בחלקים, מה עוד שהמבקשים לא סייעו בניסיון מוקדם לבחון סוגיית הדרך הנכונה למכירה. עוד נטען, כי על-פי ההסדרים, כאשר יגיש כל כונס נכסים בקשה למכור חלק מהפרויקט המשועבד לו, תידון בבית המשפט גם שאלת המכירה כמכלול והמבקשים יוכלו להציג נתונים המלמדים כי מכירה כזאת עדיפה.

4.         עמדת הכנ"ר:

המחלוקת המהותית בין הצדדים הינה כספית ולכן אין לדבר על נזק בלתי הפיך. רצון המבקשים למכור את הפרויקט כמכלול אינו מצדיק עיכוב ביצוע, מה גם שעל פי ההסדרים ניתן יהיה להציע הצעה כזאת כחלופה למכירת הפרויקט בחלקים, וההצעה הכדאית ביותר תיבחן בבית המשפט. מנגד, מאזן הנוחות אינו עומד לצידם של המבקשים, שכן הנזק שייגרם לרוכשי הדירות ולרוכשים אחרים הינו גדול יותר, שהרי מדובר בעיכוב בנייה של מאות יחידות דיור לתקופה לא ידועה. אין וודאות כי במכירה כמכלול יהיו די רווחים על-מנת שהמבקשים יקבלו נתח, לפיכך, מדובר בנזק פוטנציאלי למבקשים מול נזק וודאי לרוכשי הדירות.

5.         עמדת בנק המזרחי:

פרימת חלקים מההסדר, כפי שעותרים המבקשים, עלולה להביא לקריסת ההסדר כולו, להשיב את רוכשי הדירות למצב של אי וודאות. בית המשפט בהחלטתו התייחס לעובדה כי ההסדר מהווה חטיבה אחת ולכן גם אין מתקיימים התנאים לעיכוב ביצוע ובוודאי שלא התנאי של מאזן הנוחות, שהרי הצדדים הודיעו כי אם תגובש הצעה למכירה כוללת של הפרויקט במקביל להליכי מימוש, יובא הדבר לפני בית המשפט טרם תאושר הצעת המכירה של הכונס. כמו כן, מימון השלמת הפרויקטים נסמך על כספים שיגיעו ממימוש נכסים ואין שום ביסוס, פירוט או תימוך ראייתי לטענת המבקשים כי מכירת הפרויקט כמכלול תניב רווח גבוה יותר ממכירתו בחלקים. מכל מקום, בכל דרך מימוש, הסיכוי כי יוותר די כסף למבקשים הינו קלוש בשל סדרי הקדימויות בין הנושים, כך שההתנגדות של המבקשים הינה תיאורטית ללא תועלת, לעומת נזק רב שייגרם למשיבים. סיכויי הערעור קלושים, שכן מדובר בעיקר בנימוקים עובדתיים שערכאת הערעור אינה מתערבת בהם ואין בטענות כדי להצביע על פגם היורד לשורשו של עניין בהחלטת בית המשפט. עוד נטען, כי הקרקע שבמימושה עוסקת הבקשה כלל אינה בבעלותה של חברת חפציבה חופים, אלא הינה בטוחה שהועמדה לבנק על-ידי חברה אחרת.

6.         עמדת בנק מרכנתיל דיסקונט:

הבנק הגיש עמדה מפורטת המתנגדת לבקשה, הטענות שהועלו דומות לטענות שהובאו לעיל.

7.         עמדת נציגי הדיירים בפרויקט חופים:

הדיירים מתנגדים נחרצות לעיכוב ההסדר ומצביעים על הסבל הנוסף העלול להיגרם להם אם תתקבל הבקשה, עיכוב שיותיר משפחות רבות ללא מענה, ללא מגורים ובחוסר וודאות.

8.         המשיבים הפורמאליים, האחים אלישיוב אינם מתנגדים לבקשה.